שוברים ותווים תופסים מקום מרכזי בתחום המתנות לעובדים בשנים האחרונות, במיוחד סביב חגים גדולים כמו פסח וראש השנה – אך גם בימי הולדת, כצ'ופר על עמידה בהישגים, ועוד. ערך השוברים נע בין כמה מאות לאלף+ שקלים וניתן לממשם במגוון גדול של רשתות ואתרים.
אין ספק שיש לשוברים יתרונות רבים. קלות ה"הפקה" מצד החברה, שירות לקוחות מצד הרשתות ותוקף של שנים רבות הן רק כמה מהיתרונות בכרטיסים ובאתרי הבחירה.
.When people are financially invested, they want a return
.When people are emotionally invested, they want to contribute
ברמה בפסיכולוגית
שובר הוא מתנה. אבל מה היא מתנה טובה? על פי דן אריאלי, מחבר "לא רציונלי ולא במקרה", מתנה טובה היא מתנה שהמקבל רוצה אבל לא יקנה אותה מסיבות כאלה או אחרות. שוברים ותווים אינם מיצרים את האפקט של קבלת דבר מה שאתה רוצה אבל תרגיש 'אשם' לקנות, כמו גבר מסוקס שמאושר לקבל שואב אבק של Dyson מהעבודה (למרות שהוא לא יראה את זה תמיד).
ברמה הפסיכולוגית העובד מקבל את האחריות לקנות לעצמו מתנה, אבל הפסיכולוגיה טוענת שהוא לא יקנה את מה שהוא היה רוצה לקבל ברוב המקרים.
הקשר שבין עובד לבין הארגון שלו הוא קשר רגשי, ואם מטרת המתנה היא לייצר רגש חיובי שיוביל לעליה באושר, מחויבות ותפוקת העובדים ההיבט הפסיכולוגי חשוב מאוד. תווים ושוברים נתפסים כתגמול פיננסי וחסרים את הערך הרגשי, ולכן כמתנה, לפחות לפי דן אריאלי, הם לא טובים.
ברמה הפרקטית
מכירים את התחושה שאתם מוצאים שטר מקומט בכיס אחורי של מכנס ג'ינס שלא לבשתם מי-יודע-כמה-זמן? זאת התחושה שאני, ועוד אלפי עובדים בארץ מרגישים כשהם מוצאים תו זהב או שובר מתחבא בתא בארנק. אני יודע כי זה קרה לי לא מזמן – למעשה הפתעתי את בת הזוג שלי בחופשה בים המלח שמומנה משובר שקיבלתי ב2016, וזה קרה רק בשבוע שעבר.
אני מניח, ומספרים שאני שומע ממנהלות HR מחזקים את ההנחה, שיש המון עובדים שלא מממשים את השוברים ולמעשה שוכחים מהם. בחברות הייטק התנאים גם ככה טובים, אין משהו שהם צריכים בדיוק עכשיו, אז העובדים שמים את השובר בצד ונזכרים בו אחרי שנה כשמגיע מייל תזכורת.
השובר ניתן בקונטקסט מסוים, בין אם זה חג או יום הולדת, וכשהטווח בין מתן המתנה לבין השימוש בה גדול, הקונטקסט אובד ואיתו גם חלק גדול מהסיבה שהשובר ניתן מלכתחילה.
ברמה הכספית
מאוד נדיר שחברה מזמינה לעובדיה מתנות ממותגות פיזיות בשווי המגיע לשווי הממוצע המושקע בשוברים. אמרה זו נכונה במיוחד בשוק ההייטק שבו פחות נהוג לתת מתנות כמו מכשירי חשמל. הסכום המקובל המושקע בשובר יכול בקלות לממן מתנות מדהימות באיכותן. ניתן לגוון בין כמה מתנות ולתת לעובד לבחור מתוך כמה אפשרויות – מזוודות ומגוון תיקי גב ללפטופ ממותגים, רמקולים ואוזניות, ציליות ואוהלים, אפילו ערכת פוקר של 500 ז'יטונים מחרסינה (אם במקרה אתם חברת Gaming). כמעט כל חברה יכולה למצוא מתנות ייחודיות שמייצגות את התרבות ותחום העיסוק שלה, ובהזמנות של כמות גדולות תינתן הנחה משמעותית על מחירי השוק של המוצרים. כך, מתנה בעלת ערך שוק של 700 ש"ח יכולה להיכנס בתקציב נמוך בהרבה.
אגב, מתנה לא חייבת להיות פיזית. סדנאות בישול זוגיות, טיולי אקסטרים, שיעורי נגינה בכלי לבחירת העובד – כל אלה יראו לעובדיכם שהחברה מעריכה את הקשרים האישיים שלהם ואת הצורך שלהם לטפח תחביבים בזמנם הפנוי.
רעיון נוסף ומבורך הוא לתת לעובד לבחור עמותה או ארגון אליו הוא מעוניין לתרום סכום מסוים שהחברה מקצה. תרומות נופלות לרוב לקטגוריה של "רוצה אבל לא עושה" ובהיבט הזה דן אריאלי היה מאשר שזאת מתנה נהדרת.
"האמת היא באמצע"במקרה של חגים כמו פסח וראש השנה, שוק העבודה הצביע ברגליים לשוברים. אז אולי הפיתרון הנכון הוא לשלב בין שובר למתנה, ובכך לתת לעובד את התגמול הפיננסי והפסיכולוגי ביחד.